Aglianico

זן זה נפוץ בעיקר באזורים של בזיליקטה וקמפניה ונחשב בעיני רבים כאחד הזנים השחורים הגדולים והחשובים באיטליה. הוא הבסיס ל-DOCG האדום הדרומי הראשון, אליאניקו די טאורצי, המכונה ״הברולו של הדרום״ ונעשה בו שימוש ככל הנראה לייצור יינות פלרנו הידועים בימי האיפריה הרומאית.

מה שברור, כפי שמעיד עליו שמו - מקורו יווני.

הזן מניב יינות טעימים ומורכבים גם כיין זני וגם בבלנד (עם זנים מקומיים אחרים או זנים בינלאומיים), משגשג באקלים חם יחסית, במיוחד על אדמה געשית, עמיד יחסית וקשוח - מסיבות אלה מנסים כיום לגדל אותו במקומות שונים בעולם, באוסטרליה ובקליפורניה למשל.

הוא מאופיין בכמות גבוהה יחסית של טאנינים, מקדים לפרוח ומאחר להבשיל ושומר על חומציות גבוהה יחסית.

זו הסיבה, שאצל היצרנים הטובים ביותר יינות אלה גם מסוגלים להמשיך ולהתפתח תקופה ארוכה בבקבוק.