חדשות

עצור
הארץ
כלכליסט

צור קשר

מאשר קבלת דיוור
חנות היין
טעימות יין
המרכז ללימודי יין
מועדון החברים
  • כתבות אוכל
  • כתבות אוכל
  • כתבות אוכל

ניו זילנד בסוף הדרך

23/06/2006

זה התחיל במקרה, שלא לאמר בטעות, במסיבה של שתי חברות ילדות, בערב יולי חם מדי, רווי חוש הומור, אוכל ואלכוהול.
הכל התנהל למישרין עד לרגע בו מולמלו צמד המילים "ניו זילנד".
ההשפעה של אלו עלינו הייתה מרחיקת לכת, כי עבורנו עד אותו היום כדור הארץ הסתיים בסביבות אוסטרליה והתחיל שוב בסביבות הוואי.
לא עוד !
בחלוף שמונה חודשי המתנה הגיעו לבתינו הדרכונים, חתומים באשרת תושב ניו זילנד ועליהם מוטבעת כתובת כסופה בזו הלשון:
 “New Zealand The Right Choice”.
אני, שאינני מורגלת לעשות את הבחירות הנכונות בחיי, בטח לא כאלה הזוכות לגושפנקה ממסדית, התחלתי מהר לארוז, פן יתחרטו.
הצטיידנו בשלש מזוודות, בגודל "אמקור 5" כל אחת וזהו. בלי פנקס כתובות, בלי מספרי טלפון של "חבר של" ובלי שום קשרים בקהילה יהודית כזו או אחרת.
בחלוף מספר טקסי פרידה מרשימים יצאנו אל עבר הרפסודה המכונה ניו זילנד. טיסה בת 27 שעות ו...הופה, אנחנו באוקלנד, מתחילות את ההרפתקה הגדולה של חיינו.
ארבע שנים בניו זילנד חיינו מדי יום את הפלא הרב גוני השוכן בסוף העולם ימינה.
אני מתנצלת מראש:
קשה לכתוב על ניו זילנד מבלי להסחף. זוהי חלקת אדמה שלא תאמן. עבודת אומנות גיאוראפית. גן עדן של יצירתיות...וכשאלוהים יצירתי...אז הוא יצירתי!
ניו זילנד בוהקת במאות גוונים של כחול-ירוק. כמו הוארה בתאורה שתוכננה בידי טובי התאורנים בעולם וגובתה באלפי מכשירי אפקטים מיוחדים, אולם לא רק לשם נופיה המיסטיים העצומים כדאי להרחיק עד אליה.
ניו זילנד מהלכת קסם על מבקריה בזכות הבתוליות, בזכות התום של ילדה בת שש אותו היא מטפחת, בזכות חיוכם התמים, הכן והלבבי של אזרחיה והחשוב מכל – בזכות העובדה שבניו זילנד ניתן לצפות באחד הניסים הכי משונים עלי אדמות – איזון מדהים בין ניצול אוצרות הטבע לשימושו והנאתו של האדם ובין הגנה על הטבע.
.
ניו זילנד מורכבת מצמד איים עיקריים השוכנים בדרום האוקיינוס השקט, כ 1600 ק"מ ממזרח לאוסטרליה.
גודלה כגודל יפן אך את הגודל העצום הזה מאכלסים כארבעה מליון תושבים בלבד.
כשני שלישים מהתושבים חיים באי הצפוני, הקטן יותר, החמים יותר והקסום פחות בו נמצאות גם שתי הערים החשובות של ניו זילנד.
אוקלנד היא הגדולה, הקוסמופוליטית והמאוכלסת שבערי ניו זילנד שוכנת בחלק היותר צפוני של האי ואילו וולינגטון, הבירה הרשמית, האינטימית, המתוחכמת והתרבותית שוכנת בדרומו.
האי הדרומי, הגדול יותר, הוא סיפור אחר לחלוטין. ארץ של טבע פראי שכמעט ולא הפריעו את מנוחתו.
אנחנו בחרנו לגור בעיר קרייסצ'רץ', הגדולה בערי האי הדרומי והמאכלסת כ 350000 תושבים על פני שטח עצום של חלקות אדמה ירוקות ושלוות עד כי קשה לראות במקום עיר במובן לו אנחנו רגילים.
אוקלנד היא התחנה הראשונה במסלולם של רוב המבקרים בניו זילנד והיא בבחינת תחנת חובה כמעט.
זוהי עיר המתנהלת בשקט מופתי ונקייה להדהים.
היא מזמינה להתמסר אליה במלוא החושים. מוקפת מפרצים ומיני איים המהווים יעדי כיבוש בפני עצמם,  אוקלנד בנויה רובעים רובעים ולכל אחד קסם ייחודי משלו. פרנל PARNELL הציורי מזכיר ביופיו את פראג, רובע ניו מרקט NEW MARKET מזכיר את פלורנטין התל אביבית, אלא ששם לא עצרו את השיפוצים באמצע. פונסונבי PONSONBY משמש כמרכז הקהילה ההומוסקסואלית, זהו רובע בילויים מלא שיק, מסעדות, ברים ובוטיקים. יש המון מה לעשות באוקלנד אולם לטעמי הבילוי המענג ביותר הוא האכילה והשתייה.
אוקלנד היא בירת אוכל דשנה, צבעונית ומגוונת.
ממלכה של אוצרות קולינאריים.
מסעדות פאר עם מטבחים עיליים ומלצרים לבושי פראק לצד מסעדות מזון מהיר המציעות מעדנים קטנים, עדינים, משובבי חיך כולל מיני דים סם במילויים שאני, אישית, מעדיפה להגדירם כאקזוטיים, מבלי לדעת את שמם האמיתי ותוכנם המדוייק.
מבחינת המגוון, הססגוניות והסטייל, זירת המסעדות של אוקלנד מזכירה את זו של סידני, מלבורן או מנהטן, רק בקנה מידה קטן יותר. לכן כדאי להצטייד בלא מעט כסף פן תתחרטו שלא טעמתם עוד ועוד.
את התואר "העיר נשובת הרוחות" הדביקו לשיקאגו. אבל מי שטבע את הביטוי לא ביקר מעולם בוולינגטון, כנראה.
רוחות עזות מנשבות בה דרך קבע מספר שעות ביום וזהו לטעמי החיסרון היחידי של העיר החיננית הזו.
וולינגטון, בדומה לאוקלנד, היא עיר שאוהבת לאכול בחוץ אך עוד יותר אוהבת לשתות.
תרבות הברים מפותחת מאד ולא פחות מכך – תרבות בתי הקפה.
במרכז העיר לבדה, המשתרע על קוטר של שני ק"מ בלבד, פועלים כארבע מאות בתי קפה.
את הביקור בוולינגטון כדאי להתחיל ב"למבטון קי" הרחוב היפה ביותר בעיר ולטעמי אחד היפים בעולם. משם כדאי לצאת ולגלות את הפן המתוחכם של העיר.
אומנות משחקת תפקיד ראשי בסצנה החברתית המקומית: גלריות, תיאטראות ואופרות – חגיגה תרבותית אנינה. כשמיציתם את כל אלה צאו מהעיר לכיוון וואיררפה ומרטינבורו ותזכו לחוויה מתגמלת בתחום האוכל והיין.
האוכל – מסמואה ועד אירופה.
אני מודה - ציפיות גדולות בתחום הגסטרונומי לא היו לי.
בדמיוני ראיתי צלחות עמוסות אפונה דהויה, פירה דלוח ועוף מכובס.
לתדהמתי מצאתי מטבח עילי במלוא מובן המילה.
ניו זילנד, כיאה לארץ הגירה מובהקת, משמשת בית לתרבויות רבות, מסמואה דרך הודו ועד אירופה הקלאסית ואפריקה. לכל אלה השפעה מכרעת על חייה התרבותיים של המדינה והיא משתקפת גם בעושר מטבחה.
השפים שומרים בקנאות על ייחודם הקולינארי, על שיטות הבישול, על חומרי הגלם ועל האמונות הנוקשות הקשורות באוכל: כל אלה יוצרים תחושה שהמטבח הוא המקדש החשוב והרציני עלי אדמות ואין להקל בו ראש.
זהו מטבח היתוך מודרני אמיתי ולא מישמש של חומרים אקזוטיים. מטבח המשוייך ל"פסיפיק רים" ומבוסס על מתכונים ממוצאים שונים.
קסמו של המטבח הניו זילנדי הוא בפשטות ההכנה – למרות יצירתיותם הרבה, השפים נותנים לרכיבים להכתיב את הטון ולא מבלגנים להם את הטעם.
הוסיפו לכך זמינות חומרי גלם משובחים ואת העובדה שלגימת יין משובח היא חלק מהריטואל התרבותי היומי ולא נכס של שכבות חברתיות מיוחסות ותקבלו זירה גסטרונומית שאי אפשר שלא להתפעל ממנה.
תופעת השפים הכוכבים כמעט שאינה קיימת כאן ואין זה מקרה. למרות ריבוי המסעדות היקרות והמשובחות אוכל עשוי היטב הוא בהחלט נחלת הכלל.
על אף האקלקטיות המובנית שלו, בניו זילנד לא מכנים את המטבח המקומי בשם האופנתי "פיוז'ן" כי כל צרור למון גראס, וואסבי או ביף ג'רקי, היגרו לשם יחד עם הוריהם הביולוגיים – תאילנדים, יפנים, או דרום אפריקאים – ואלה סיפקו עדות אופי מעמיקה אודות המרכיבים וידע כיצד לנהוג בהם. כך עושים דרכם אל התפריט בשר צבי בכמון וצ'ילי, צדפות מקומיות בנוזל בעל אופי תאילנדי המוגשות עם אצות מאוריות וזה רק קצה קצהו של מגוון אפשרויות גסטרונומיות לבעלי תאבון בריא ועניין.
בשוקי המזון האסייתיים מוצעים פריטי אוכל כקיני ציפורים, נחשים ולשונות ברווז ארוזים בשקיות ונמכרים כחטיף, לצד עופות משונים, שמרחוק נראים תמימים למראה.
המים הטהורים המקיפים את ניו זילנד מבטיחים אספקה סדירה של דגה ופירות ים באיכות ובכמות מעוררות קנאה.
בכל מרכול שכונתי ניתן למצוא שפע מסחרר של פירות ים ודגים, שימו לב – לא מצוננים, לא קפואים וזה השוס הגדול  – חיים !!!
650000 טונות מאכלי ים מופקים כאן מדי שנה והם מייצרים קרנבל טעמים מושלם.
הדגים כאן הם "דגי שמנת" מהאצולה של הדגים, בעלי עור חלק, מתוח למשעי וחן כובש.
איפה שלא תזרקו מבט בניו זילנד הוא יפגע באיזו כבשה או פרה בעלת תנועות אגן אלגנטיות.

לא סתם מייצאים משם 318000 טון בשר בקר ועגל ו 341000 טון בשר כבש בשנה. אני, כבעלת ניסיון חליבה עשיר של עדרי פרות בשני קיבוצים שונים, יכולה להעיד שאין מדובר בסתם פרות מן המניין אלא בבעלי חיים יפים וחינניים להפליא.
העדרים ניזונים מדשא ירוק ללא תוספים ואיכות התוצרת בהתאם. ניו זילנד ידועה גם בבשר הצבי שלה.
למעלה משני מליון צבאים ניזונים מפרחי בר צבעוניים.
תשכחו כל מה שידעתם על בשר צבי, כאן הם משוחררים מלחצים המייצרים התקשות שרירים וכבר מרחוק ניתן לזהות שבשרם נימוח, עד כדי כך שמתחשק לעצור את האוטו בצד הדרך וללהק איזו צבייה צעירה שתככב בהפקה גסטרונומית דלת תקציב למסדר אבירי הגריל, על רשת המנגל.
ניו זילנד שוכנת בסוף העולם אולם הבידוד הגיאוגראפי לא גרם לה לוותר על התחדשות גם בתחום האוכל והיין.
יינותיה גורפים מדליות על אפם וחמתם של האוסטרלים הטוענים לכתר ושפים ניו זילנדיים חתומים על יותר ויותר תפריטים בעולם כולו.
.
מסתובבת שמועה שעד לתחילת המאה הקודמת נהגו תושביה המאורים של ניו זלנד לבשל בני אדם שלמים, או בחלקים. מסתובבת עוד רכילות שעצמותיהם של אבל טסמן וחבריו, שהיו האירופים הראשונים שדרכו על אדמת ניו זילנד (קפטן קוק לא העז לרדת מהספינה שלו ליבשה) תלויות עדיין על קיר באחד הבתים, אולם האגדה המקברית רחוקה שנות אור מאופייה הידידותי והמחבק של ניו זילנד המודרנית.

לכתבות אוכל נוספות

                                                    

           נפתחה חנות הדגל ברחוב פרישמן 73 תל אביב (מול כיכר מסריק)

 

                        

 

                                               אין להעתיק, או לעשות שימוש בחומרים באתר זה, בשום צורה שהיא, אלא ברשות מפורשת בכתב מג'יאקונדה

עבור לתוכן העמוד